בכלל לא לזה התכוונתי!
הטכנולוגיה שינתה באופן קיצוני את חיינו. המון תהליכים התקצרו והתייעלו, סידורים רבים אפשר לעשות מבלי לצאת מהבית ובזמן המתאים לנו, כשבמקרים רבים אף המענה הוא מידי.
גם צורת התקשורת שלנו השתנתה בצורה דרמטית כתוצאה מכניסת הטלפונים החכמים לחיינו . ווטסאפ הפך לערוץ התקשורת הנפוץ ביותר, בין בני משפחה, קולגות, ספקי שירותים. הצורך בשיחות טלפון ומפגשים פנים מול פנים פוחת, ואצל הצעירים השינוי משמעותי אף יותר – לעיתים קרובות ניתן לראות ילדים ובני נוער היושבים יחדיו (כל אחד עם הטלפון ביד) ומתכתבים דרך קבוצות כאלה או אחרות במקום לדבר.
גם אנחנו, המבוגרים, פעמים רבות מעדיפים לשלוח הודעה במקומות בהם פעם נהגנו לדבר.
שיחת מחייבת אותנו לקשב, פניות ומכוונות, ואילו הודעה אפשר לשלוח כמעט בכל מצב ומכל מקום, בכל שעה ותוך כדי עשיית דברים אחרים.
אך האם הודעה היא באמת שוות ערך לשיחה?
כדי לבחון זאת עלינו לתת את הדעת על התקשורת בכלל ועל הדרך בה אנחנו מעבירים מסרים בפרט.
בכל אינטראקציה, אותה אנו מנהלים עם אדם אחר, ישנו מפגש מרתק של מפות עולם שונות. כל אדם מגיע מרקע, משפחה, ידע וניסיון חיים, ולעיתים גם תרבות שונה. לכן בכל אינטראקציה אנושית מראש טמון הפוטנציאל אי הבנות הנובעות מהשוני בין אנשים.
בנוסף לכך, רק 7% מתוך המסר עוברים באופן מילולי. 55% מהמסר עוברים באמצעות שפת הגוף והבעות פנים ו-38% מהמסר עוברים באמצעות מאפיינים קוליים.
כל זה אומר שכשאנחנו משתמשים בהודעות טקסט, למעשה 93% מהאמצעים דרכם המסר עובר מושמטים מהתקשורת. כל מה שרואה הצד השני זה רק התוכן המילולי. מקבל המסר יכול רק לנחש ולדמיין באיזה נימת קול היינו אמורים זאת לו היינו בשיחה פנים מול פנים, ואיזו שפת גוף והבעת פנים הייתה מלווה מילים אלו. היעדר סימני פיסוק, או סימני פיסוק לא נכונים יכולים לשנות את משמעות הכתוב מקצה לקצה.
לאור כל זה, אדם אשר קורא את המסרון משלים בעצמו את מרכיבי התקשורת החסרים מתוך מפת עולמו, ניסיון חייו, מצב רוחו באותו הרגע, ועוד פרמטרים כאלה ואחרים שאין להם בהכרח קשר לכותב ההודעה. היות ורובנו קוראים את ההודעות על הדרך כשהקשב שלנו מפוצל לדברים נוספים, התוצאה הנפוצה היא קצר בתקשורת – המסר נקלט באופן שונה לגמרי ממה שהתכוון הכותב, לטוב או לרע.
יכול להיות שגם אתם חוויתם אי הבנות וקצרים בתקשורת, שיחות ווטסאפ שגרמו למתחים ואולי אפילו קונפליקטים במערכות יחסים, כשכלל לא הבנתם כיצד השיח שהיה אמור להיות חיובי התפתח למקום לא נעים.
חשוב להבין שאפליקציות שונות כגון ווטסאפ, סנאפצ׳ט, טלגרם ועוד הם בסה״כ כלי תקשורת. ובדומה לכלי עבודה כמו פטיש ומברג עלינו להשכיל מתי להשתמש בכל אחד מהם ובאיזה אופן.
אקדים ואומר, ששיחות חשובות, בהן קריטי עבורנו שיבינו אותנו נכון, מנהלים פנים מול פנים כשכל מרכיבי התקשורת יכולים לעזור לנו להעביר את המסר בצורה מיטבית.
שיחה פנים מול פנים מאפשרת לנו קבלת פידבק מיידי בדמות השפה המילולית והלא מילולית של הזולת, וכך ניתנת לנו ההזדמנות לדייק ולהסביר את עצמינו תוך כדי השיחה.
כשאנחנו בוחרים לשלוח מסרים כתובים, כדאי להקפיד על כמה כללים:
– להשתמש בניסוחים פשוטים, ברורים וחד משמעיים ככל שניתן ולהקפיד על סימני פיסוק.
– לתמוך את המלל באימוג׳ים מתאימים שיכולים באופן חלקי ״להחליף״ את השפה הלא מילולית.
גם כאן צריך לקחת בחשבון שהפרשנות לאימוג׳ים הינה סובייקטיבית ואישית, במיוחד כשלא מדובר
בפרצופון שמח או עצוב.
– אין לשלוח הודעות מתוך סערה רגשית. סביר להניח שבמצב זה תהיה היד קלה על המקלדת ויש
סיכוי שייכתבו דברים, עליהם נצטער בהמשך. באפן כללי, כשאנחנו "מסתתרים" מאחורי המקלדת
קל לנו יותר להגיד דברים שלא היינו מוציאים מהפה בשיחה פרונטלית. לכן, חשוב להירגע ולעבד
את החוויה לפני כתיבת ההודעה ולשאול את עצמינו האם היינו אומרים את הדברים האלה פנים
מול פנים.
במידה ומתקבלת תגובה שונה מהמצופה הדבר יכול להצביע על קצר בתקשורת. במקרה כזה כדאי לנהל שיחה קולית או בארבע עיניים ולגשר על הפערים.
בגישת ה-NLP אנו מאמינים שיש לנו 100% אחריות על התקשורת שלנו – משמעות התקשורת שלנו היא התגובה שאנחנו מקבלים. לכן, בבואנו להעביר מסר נשקול היטב מהי הדרך המתאימה ביותר לעשות זאת כך, שלא נצטרך להגיד: "בכלל לא לזה התכוונתי"
כתבה יעל גוסיס NLP Trainer
