הצפה רגשית אצל ילדים

"יהיה מה שיהיה-אני עוד אשנה,

אני אגשים את חלומי

נושאי בשורה רעה-מכות או עוד גזירה,

לא ישנו את מהותי.." (מיכה שטרית)

בעידן שבו המציאות לעיתים קרובות מציבה בפנינו אתגרים מורכבים, מצבי הצפה רגשית הופכים לנפוצים יותר ויותר.

הצפה רגשית היא מצב שבו אדם חווה רגשות בעוצמה גבוהה עד כדי כך שיכולתו לתפקד בצורה מאוזנת מתערערת. רגשות אלה יכולים להיות פחד, כעס, עצב, בלבול או תחושת אובדן שליטה. רגשות אלה יכולים להשתלט ולהקשות על התמודדות עם משימות יומיומיות. מצב כזה הוא חלק טבעי מהחיים, אך כשהוא מתמשך או מתעצם, הוא עלול להפוך למקור למצוקה נפשית ולפגוע באיכות החיים.

בקרב ילדים ונוער, ההתמודדות עם הצפה רגשית מורכבת יותר, שכן יכולתם להבין ולווסת את רגשותיהם אינה מפותחת דיה, מה שעלול להוביל להתנהגויות כמו רגרסיה, פחדים מוגברים, או תגובות אגרסיביות. תחושת חוסר האונים גוברת כשהמציאות עצמה מאיימת, כפי שחווינו בישראל מאז ה-7 באוקטובר, בעקבות האירועים הביטחוניים והחברתיים שהשפיעו על כל שכבות האוכלוסייה ואותם אנו עדיין חווים גם כיום.

אירועים טראומטיים, כמו מלחמה, התקפות טרור או אובדן, יוצרים תחושת חוסר ביטחון קיומי. הם מערערים את תחושת היציבות ומעוררים רגשות עזים של פחד, חוסר אונים וכאב. עבור ילדים, אירועים כאלה יכולים להיות מאיימים במיוחד, שכן עולמם הפנימי תלוי בתחושת הביטחון שהמבוגרים בחייהם מספקים להם.

הצפה רגשית אצל ילדים ונוער יכולה להתבטא בדרכים שונות:

התנהגויות רגרסיביות: חזרה להרגלים ילדותיים כמו הרטבה, היצמדות להורה, או צורך מתמיד בהרגעה.

קשיים פיזיולוגיים: הפרעות בשינה או תלונות על כאבי ראש ובטן.

קשיים רגשיים: פחדים, דאגה מוגברת, תחושות אשמה או חרדה.

התנהגות אגרסיבית: התפרצויות זעם או נטייה לאלימות.

התנתקות רגשית: הסתגרות, שתיקה או אדישות.

דרכי טיפול בהתמודדות עם הצפה רגשית:

תרגילי נשימה והרפיה: ההורים יכולים לעזור לילדיהם בוויסות רגשות באמצעות טכניקות להרגעה כגון נשימות עמוקות -ספרו יחד לאט עד 4 בזמן שאיפה ועד 4 בזמן נשיפה.

משחקים לשחרור ועיבוד רגשי: הנחו את הילד לצייר את "מפלצת הפחד" , או הנחו אותו לשחק משחקי דמיון בהם הוא יכול "להלחם" "במפלצת הפחד" ואף לדבר עם דמות שמייצגת את הדאגות שלו. ציור, משחקי דמיון או כתיבה מאפשרים לילדים לעבד רגשות בצורה לא מילולית.

הכרה ברגשות: חשוב לאפשר לילד לשתף את תחושותיו ולשקף לו שמה שהוא מרגיש הוא לגיטימי.

שאלות מותאמות גיל: מאחר וילדים לעיתים מתקשים לדבר על מה שמציף אותם, אפשר לעודד אותם לשתף באמצעות שאלות כמו "איך הגוף שלך מרגיש עכשיו?" או "מה הכי מטריד אותך?".

העברת מיקוד שליטה: לעזור לילד לזהות פעולות שהוא יכול לבצע, ולהתרכז במה שהוא כן יכול להשפיע עליו, במקום להתמקד במה שמעבר לשליטתו. אפשרו לו לקחת חלק בהחלטות קטנות, שאלו אותו מה היה רוצה לעשות יחד היום, או באיזו פעילות ירצה לבחור.

חיזוק משאבים פנימיים: הזכירו לו הצלחות קטנות מהעבר שבהן התמודד היטב עם אתגרים.

סיפורים ומטאפורות יכולים לסייע לילד להבין ולעבד חוויות בצורה עקיפה ולחבר אותו למשאבים פנימיים. למשל, סיפור על דמות שמתמודדת עם פחדים יכול להעניק לילד השראה וכלים להתמודדות.

תפקיד ההורים הוא לשמש עוגן רגשי עבור ילדיהם באמצעות הקשבה והכלה:

היו זמינים רגשית: העניקו לילד תחושת ביטחון בכך שתשדרו שאתם תמיד שם בשבילו.

תנו לילד מרחב לבטא את רגשותיו: ילדים זקוקים להרגשה שמקשיבים להם ללא שיפוטיות. אפשר לשאול שאלות פתוחות כמו "מה הכי מציק לך עכשיו?" או "איך היית רוצה שאעזור לך?"

שקפו לילד שרגשותיו נורמליים: אמירות כמו "זה בסדר להרגיש עצוב או מפוחד במצב כזה" מסייעות לנרמל את התחושות ועוזרות לו להבין שהוא לא לבד.

הנהיגו שגרה קבועה: סדר יום קבוע מעניק עוגן בתקופות של חוסר יציבות. דאגו לשעות שינה, אוכל ופעולות סדירות.

צרו מרחב רגשי בטוח: עזרו לילד להבין שאתם תמיד שם עבורו, גם כשהוא כועס, מפחד או עצוב.

הגבילו חשיפה לחדשות: הפחיתו חשיפה לתכנים מלחיצים והציעו תחליפים מרגיעים כמו צפייה בתכנים קלילים.

ספקו מידע מותאם גיל: הסבירו את המצב בצורה כנה אך מרגיעה, תוך התמקדות בדברים שאתם עושים כדי לשמור עליו.

היו דוגמה אישית: שמרו על קור רוח וסגלו הרגלים בריאים להתמודדות עם מתח. הילדים לומדים מכם איך להגיב.

התנהגו בגמישות ותאמו ציפיות: נסיגה זמנית היא טבעית. הילד עשוי לחזור להרגלים ולהתנהגויות ילדותיות או להתקשות לתפקד. חשוב לזכור שהתאוששות מצריכה זמן וסבלנות, המנעו משיפוט וגלו הבנה לכך שדברים השתנו, זה חלק מההתמודדות.

אם נראה שהילד מראה סימני מצוקה מתמשכת, כמו קשיי שינה חמורים, סיוטים חוזרים, שינויים קיצוניים בהתנהגות או הימנעות חברתית, מומלץ לפנות לעזרה מקצועית, פסיכולוגים, מטפלים באומנות או מנחי NLP יכולים לעזור לילד ולמשפחה להתמודד בצורה טובה יותר.

הצפה רגשית היא חלק בלתי נמנע מהחיים, במיוחד בזמנים מאתגרים כמו אלה שאנו חווים, עם זאת, היא אינה גזרת גורל. אמנם ההתמודדות אתה דורשת עבודה מתמשכת, אך גם טומנת בחובה הזדמנות לפיתוח חוסן אישי ומשפחתי. ההזדמנות הגדולה במשברים טמונה ביכולתנו לשמש עוגן וליצור תחושת בטחון גם בסערות הגדולות ביותר. בעזרת הכלים הנכונים, שיח פתוח והבנה עמוקה של הצרכים הרגשיים שלנו ושל ילדינו, ניתן לסייע לילדים לא רק לעבור את המשבר, אלא גם לצאת ממנו מחוזקים ובעלי כלים להתמודד עם אתגרים בעתיד.

כתבה אורית פרי , NLP Trainer