חופש שהוא כלא
היום יותר מאי פעם בהיסטוריה האנושית עולה שאלת החופש על סדר היום.
אנו חיים בעולם של שפע, של אינספור אפשרויות כמעט בכל תחום – "תעשי רק מה שאת אוהבת, רק מה שאת חושבת…" חוזר על עצמו בגרסאות שונות בשירים, גישות ניואג'יות וסרטי קולנוע.
אבל האם זהו חופש? האם החופש לעשות תמיד את מה שבא לנו אפשרי, או שהוא דווקא הכלא שמונע מאיתנו חופש אמיתי?
לעולם לא נוכל לממש את כל מה שבא לנו כי ישנם דברים שלא בשליטתנו – לא נוכל להשתזף בחוף כשיורד גשם ומעונן, להצמיח כנפיים כמו ציפורים, ועוד.
לעיתים אנו משועבדים לאידיאל הלא מציאותי של “חופש מוחלט”. אלא שחופש מוחלט – פשוט לא קיים. תמיד נהיה חלק ממערכת כלשהי: גוף, משפחה, חברה, זמן, מגבלות ביולוגיות ונפשיות.
כל עוד נגדיר את החופש כ"תמיד לעשות את מה שאני אוהבת, חושבת ובא לי" לא יהיה לנו כל סיכוי לחוות אותו – למציאות ולגורל יש דרכים משלה לסדר את הדברים, ועל אנשים אחרים איתם אנחנו חיים אין לנו שום שליטה, הם לאו דווקא עושים את מה שהיינו רוצים.
השלמה עם כך שאין חופש מוחלט היא המפתח לחירות האמיתית, שאיננה קשורה כלל ועיקר למה שבחוץ, אלא למה שבפנים.
חירות אמיתית היא היכולת לבחור איך להתייחס למה שקורה לנו בחיים. ואז כיצד לפעול ולהגיב, לבחור ערכים לפיהם אנחנו חיים, לבחור דרך חיים – גם אם היא דורשת מאמץ וויתור. אדם שבוחר לצום מתוך אמונה, או מוותר על תגובה כועסת כדי לשמור על שלום, או אומר "לא" לסיגריה מתוך רצון לשמור על בריאותו– הוא אדם חופשי יותר ממי שפשוט “זורם” עם מה שמתחשק לו.
היכולת לומר “לא” לרצון חולף – זו חירות. היכולת לשים גבול לדחף הרסני – זו עצמאות נפשית.
הפילוסוף והפסיכולוג ויקטור פרנקל, ששרד את מחנות הריכוז, טען שהחופש העמוק ביותר של האדם הוא היכולת לבחור את עמדתו הפנימית לנוכח הנסיבות, גם כשהוא חסר כל שליטה עליהן. אין לנו שליטה על כל אירועי חיינו, אך יש לנו 100% שליטה איך להתייחס אליהם!
פסח במובן הנפשי הוא לצאת מהכלא של הדחפים והרצונות ולהתחיל לבחור, גם אם נבחר להגביל את עצמנו!
כשבני ישראל יצאו ממצרים, הם לא הפכו מיד לעם חופשי במובן המלא. הם יצאו מעבדות פיזית – אך הדרך אל חירות רוחנית, מוסרית ותרבותית הייתה ארוכה. הדרך הזו עברה במדבר, בהליכה בתוך אי-ודאות, בצורך לבחור יום אחר יום איך להתנהל, איך להאמין, איך לשאת באחריות.
החירות האמיתית היא לא החופש לעשות מה שבא לי – אלא היכולת לבחור את מה שאני מאמין בו. לבחור את עמדתי, את תגובתי, את הדרך שלי – גם כשלא אני קובע את הנסיבות, להיות אדם שבוחר.
כתבה יעל גוסיס, NLP Trainer
