"חיים ומוות ביד הלשון!"…
עד כמה שהביטוי הזה קלישאתי, ועד כמה שאנו מודעים הן למשמעויותיו הגלויות והן למשמעויותיו החבויות, אינני בטוחה שאנו מספיק נותנים עליו את הדעת, ו/או מספיק מודעים להשפעתן הרבה של מילותינו, באינטראקציות היומיומיות שאנו מנהלים.
ולא!… אני לא עומדת לדבר על הברור מאליו… כלומר, אין בכוונתי להתמקד במילים קשות שלכולנו ברור שהשפעתן הרסנית, אלא לשים את הפוקוס דווקא על ההיפך.
קרה לכם אי פעם ששמעתם באקראי איזשהו משפט, שאולי עבור אחרים הוא נשמע סתמי, אבל אתם חוויתם אותו כסוג של הארה? ואז… הסתובבתם עם המשפט הזה, כשהוא תקוע בראשכם, ושמתם לב שהוא משנה לחלוטין איזושהי תפישה מקובעת שהייתה לכם, ובעקבות זאת ההתנהלות שלכם גם היא השתנתה?…
יתכן שכבר שמעתם את המשפט הזה בעבר, אבל לא ייחסתם לו חשיבות, אך ברגע הזה… בדיוק במקום ובזמן שבו הוא נאמר, הוא הפך עבורכם לאמת עמוקה, לסוג של עוגן, ששינה את חווית המציאות שלכם.
אומרים שכאשר "התלמיד מוכן – המורה מגיע!"…
מדהים לחשוב שהשינוי הזה קרה, רק כתוצאה ממילים סתמיות, שנאמרו כבדרך אגב, ועוד יותר מדהים שהאדם שאמר את המילים הללו, אולי כלל אינו מודע אפילו לאפקט שמילותיו יצרו.
ב-NLP משתמשים במושג "ריפריימינג", שמשמעותו "מיסגור מחדש", הכוונה היא לראייה, של תופעה או סיטואציה מסויימת, דרך נקודת מבט אחרת (מסגרת אחרת). המיסגור מחדש מאפשר לנו לשנות את תפישת המציאות שלנו, ובעקבותיה גם את התנהלותנו.
גם כאן כוחה של השפה ליצור שינוי עוצמתי עשוי להפתיע אתכם.
לפני מספר שנים פנתה אליי בחורה צעירה לצורך אימון בנושא זוגיות. בפגישתנו הראשונה היא סיפרה שהיו לה מספר מערכות יחסים שככל שהן הלכו והתפתחו, היא הרגישה שהיא מאבדת את עצמאותה בתוך הקשר, ובעקבות כך הקשר הגיע לסיומו. היא פנתה אליי מכיוון שיש לה מערכת יחסים זוגית חדשה, והיא חוששת "לדפוק" אותה כמו את הקשרים הקודמים. כשחקרתי מעט מה קורה בדינמיקה הזוגית שלה, התברר שכאשר בן הזוג מוצא חן בעיניה, היא מרגישה שהיא נשאבת לתוך הקשר, ואז היא "מאבדת את עצמה ואת האינדיווידואליות שלה". מכיוון שהיא חוששת שתיבלע בתוך הקשר, היא מעדיפה לנתק אותו, כדי לשמור על עצמה.
היא ביקשה שאסייע לה להצליח לבנות מערכת יחסים זוגית ארוכת טווח, עם בן הזוג הנוכחי.
את פגישת האימון הבאה היא נאלצה לבטל בגלל בלת"מ וסיכמנו שתתקשר אלי לקביעת מועד חלופי. כשעברו שבועיים ולא שמעתי ממנה, ניסיתי ליצור איתה קשר על מנת להבין מה קורה, אך היא לא הגיבה להודעות שלי. הסקתי מזה, שכנראה אינה רוצה בהמשך האימון (אולי סימפטום לקושי שלה במערכות יחסים), וכתבתי לה שאם תרצה לקבוע פגישה, היא מוזמנת לפנות אלי מחדש.
מאז לא שמעתי ממנה עד שבערך שנה לאחר מכן, אחת המשתתפות בסדנה שהנחיתי ניגשה אלי, הציגה את עצמה כחברתה של אותה בחורה, מסרה לי ד"ש ממנה וסיפרה לי שהיא עומדת להינשא.
כמובן שמאוד שמחתי בשבילה, ומייד שלחתי לה הודעה עם איחולי מזל טוב. הפעם היא הגיבה וכתבה לי: "זה התאפשר בזכות משפט אחד שאמרת לי אז כשנפגשנו. המשפט הזה שינה לגמרי את כל הגישה שלי לגבי זוגיות".
מייד התעוררה סקרנותי… שאלתי את עצמי "איזה משפט 'גאוני' אמרתי לה שהיה עוצמתי כל כך?"…
ביקשתי לשוחח איתה והיא נעתרה בשמחה. כששאלתי אותה בשיחתנו על המשפט שיצר את השינוי בגישתה כלפי הזוגיות, היא הזכירה לי שבפגישה היחידה שהתקיימה בינינו, כשסיפרה לי שהיא נשאבת לתוך הזוגיות ומאבדת בתוכה את עצמה, חקרתי איתה איך זה קורה.
היא הביאה לדוגמה אירוע שבו היו לה תוכניות שתכננה לאחר-הצהריים, אך מרגע שבן זוגה התקשר והציע לה בילוי זוגי, היא וויתרה על תכניותיה למענו, ואז שוב התעוררה אצלה המחשבה שהיא "נעלמת" בתוך הזוגיות, ושהיא צריכה לשמור על המובחנות שלה בתוך הקשר, ולהילחם על עצמאותה. בחקירת האירוע, ביררתי איתה מה עומד בבסיס הקונפליקט הזה, והבהרנו את הערכים שמתנגשים שם. בחקירה זו התברר לה שהיא הרבה יותר נהנית מבילוי עם בן זוגה מאשר כשהיא מממשת את התכניות שהיו לה בנפרד ממנו.
ואז, לדבריה, אמרתי לה את המשפט המכונן: "זה לא שאת נבלעת בתוך הזוגיות ומאבדת שם את עצמך, אלא שאת דווקא בוחרת להיות במקום שבו את חווה יותר אושר וסיפוק. בהחלטה הזו את בעצם הכי בוחרת בעצמך".
כששמעתי את דבריה וסקרנותי באה על סיפוקה, האמת היא שהייתי מופתעת, אולי כי ציפיתי למשהו הרבה יותר דרמטי, למרות שעבורה זה בהחלט היה דרמטי. היא שינתה לחלוטין את תפישתה לגבי ההתנהגות שלה בתוך מערכת יחסים, והבינה שהביחד הוא ערך חשוב בעיניה, והיא לא נשאבת אלא בוחרת בו מתוך מודעות. היא הגיעה לתובנה שהיא הרבה יותר נאמנה לעצמה, כשהיא בוחרת על בסיס מה שבאמת חשוב לה. מכאן, הדרך להעמקת הקשר הייתה סלולה.
לאחרונה, הרהרתי בנושא זה בעקבות מפגש אקראי עם בחורה מקסימה ורבת פעלים. היא התלוננה על תחושה של עומס, לחץ ועייפות, וליבי יצא אליה. הבחנתי במצוקתה, ובלי להרבות במילים, הישרתי אליה מבט ואמרתי לה: "את פשוט צריכה לנשום ולהירגע", נתתי לה חיבוק והמשכתי הלאה בשגרת יומי.
לא המשכתי לחשוב על זה, עד שכעבור מספר ימים שיתפה אותי בכך שהרגע הזה, הסתמי לכאורה, שבו נאמרו המילים הללו, היה מאוד משמעותי עבורה. היא סיפרה שהרגע הזה "ליווה אותה הלאה וסיפק לה סוג של הגנה", כדבריה. יתרה מכך, כאשר חוותה, לאחר מכן, יום מאתגר, המילים הללו הדהדו לה בראש, ואז הצליחה לנשום ולהרגיע את עצמה.
נדהמתי והתרגשתי כאחד מהשיתוף שלה. עם כל המודעות הרבה שיש לי לכוח השפעתן של מילים על החוויה הפנימית, לא תיארתי לעצמי שמספר מילים "סתמיות" (די בנאליות, למען האמת), יכולות להיות כעלות משמעות כה עמוקה והשפעה ארוכת טווח. והאמת היא, שלולא הפידבק שלה, לא הייתי יודעת כלל, שמבלי להתכוון, מילותיי הפכו לעוגן של רוגע עבורה.
אז נכון, שלא רק המילים הן שהשפיעו, אלא גם ההקשר בו הן נאמרו, האופן בו נאמרו, והאנרגיה שחיברה בינינו ברגע המסויים הזה, אבל הנקודה החשובה שברצוני להדגיש כאן היא, שאנחנו משפיעים הרבה מעבר למה שאנחנו מודעים לו.
ההשפעה שלנו עוצמתית הרבה הרבה יותר מכפי שאנחנו מדמיינים, וזו יכולה להיות ברכה או קללה כאחד, תלוי איך אנחנו משתמשים בכוח הזה. כשאנחנו נעשים מודעים לכוח העצום הזה של השפעת מילותינו, זה מחייב אותנו לשקול מילים ולהשתמש בהן בתבונה.
זה די ברור לנו כשאנחנו דנים במילים פוגעניות ובשפה בוטה. כאן אנו לגמרי מודעים להשפעתן ההרסנית השלילית, ומבינים את הצורך לשקול מילים… למרבה הצער, אנחנו הרבה פחות מודעים להשפעה העוצמתית של מילים מטיבות וחומלות.
אז איך אנו יכולים לבחור את המילים המדוייקות הללו שייצרו את ההשפעה הרצויה?
האמת היא שזה הרבה יותר פשוט ממה שנדמה לנו. איננו צריכים "לשבור את הראש" בחיפוש אחר המילים הנכונות… כל מה שאנחנו צריכים לעשות זה פשוט להיות קשובים ונוכחים באופן מלא, ואז… המילים כבר יגיעו מעצמן… או שלא!… וגם זה בסדר!
לעיתים יש רגעים שהשתיקה יפה להם, ומילים רק מפחיתות מעוצמתם. במצבים הללו נוכחות אמפטית היא כל מה שנדרש!
אז אם ברצונכם לפזר על סביבתכם השפעה מיטיבה, בפעם הבאה, כאשר נקרה בדרככם מישהו במצוקה או כאשר אתם פוגשים אדם ברגע של חולשה, כל מה שאתם צריכים לעשות זה פשוט:
- לעצור
- להקשיב
- להיות נוכחים
ובמילים הכי פשוטות: לראות אותו!!!
בסופו של דבר, כל מה שכולנו צריכים כבני אנוש, זה שיראו אותנו…
נכתב ע"י רונית גולדברג, NLP Master trainer
