מה המן שירד משמיים מלמד אותנו על אכילה בריאה?
ודאי כבר שמעתם שמבחינה קלורית מצה היא כמו שתי פרוסות לחם (ושהממרח אפילו עוד יותר), אבל האם חשבתם פעם על המן שבני ישראל אכלו במדבר, ומה ניתן ללמוד ממנו על תזונה בריאה? על 3 תובנות לאכילה בריאה תומכת הרזיה שמלמד אותנו סיפור המן שירד משמיים – במאמר שלפניכם.
כשבני ישראל יצאו ממצרים, הם לקחו עמם כצידה לדרך את אותן מצות שלא הספיקו להחמיץ. כשאזלו המצות, הם פנו אל משה ואהרון בבקשה לאוכל. למחרת בבוקר החל לרדת מן השמיים לחם מיוחד שקיבל את השם 'מן'. המן נראה כזרעי פשתן, אך צבעו היה לבן ונאמר עליו שטעמו כצפיחית הדבש. מה היה כל כך מיוחד במן הזה ואיך זה בכלל רלוונטי לנו, בעידן של שפע מזון, מבחר אינסופי, מקררים ומרכולים?
תובנה #1
את המן היו מלקטים מוקדם בבוקר, לפני שיימס מחום השמש, והיתה לגביו הנחייה מאוד מיוחדת: היה מותר לאסוף ממנו 'עומר' לאדם. דהיינו: לכל אדם מותר לאסוף כמות מדויקת בדיוק לפי צרכיו.
אז מה זה אומר לנו?
סיפור המן מדגיש את החשיבות של אכילה בכמות שתואמת את צרכי הגוף. כשאנו אוכלים מתוך הקשבה למנגנון הטבעי של רעב ושובע, ללא שיקולים חיצוניים (כמו איזו כמות אוכל יש בנמצא או כמה האנשים שסביבנו אוכלים), האכילה היא הכי מדויקת. אנו מרגישים טוב אחרי הארוחה, וגם לא נתקעים עם עודפים שמצטברים לנו סביב המותניים.
תובנה #2
הנחייה נוספת לגבי המן היתה, שאסור היה לשמור ממנו ליום המחרת. הכלל היה: אכלתם? שבעתם? השליכו את השאריות אל מחוץ לאוהל. מי שניסה "לתחמן" ולשמור לימים הבאים, גילה שהמן העלה עובש והתמלא בתולעים.
אז מה זה אומר?
הסיפור מזכיר לנו את החשיבות של אכילת מזון טרי. טוב להיזכר בכך, בעולם בו תעשיית המזון שמה את הדגש על אורך חיי מדף. למרבה הצער, רוב המוצרים הנמכרים כיום ברשתות השיווק איבדו כמעט כל קשר עם האיכויות המקוריות שלהם, גם אלו המשווקים כ"טבעיים" ו"בריאים": סלטים וממרחים קנויים, לחמים, דגני בוקר (אפילו אם הפחיתו בהם את כמות הסוכר והוסיפו סיבים תזונתיים), מוצרי חלב מעובדים, שלא לדבר על "חטיפי בריאות" (אחת ההמצאות הכי גאוניות שיווקית ונחותות תזונתית של תעשיית המזון), והדוגמאות עוד רבות.
למזלנו אנו כבר לא נודדים במדבר, וגם לא צריכים להיות שבויים בידי תעשיית המזון. יש לנו אפשרויות בחירה! זה בסדר לבחור מדי פעם בפתרונות הקלים והמהירים, אך חשוב במרבית הזמן לצרוך מזונות טריים וטבעיים באמת: ירקות, פירות, אגוזים ושקדים, זרעים, דגנים מבושלים בשלמותם, קטניות, ביצים, דגים ועוף.
תובנה #3
נאמר כי המן הכיל את כל הטעמים, ושכל אדם יכל לטעום בו כל טעם שרצה בו. זאת ועוד: המרקם של המן בזמן האכילה השתנה בהתאם לאדם שאכל אותו: לתינוקות הוא היה כחלב אם, לצעירים ובריאים כלחם, ולחולים וזקנים כמו מחית קלה לעיכול.
אז מה זה אומר לנו?
יכולתו של המן להתאים את טעמו למה שרצה מי שאכל אותו, מרמזת שהטעם וההנאה מהמזון תלויים בסופו של דבר בנו. בניגוד לדעה הקדומה, אוכל בריא כלל לא צריך להיות חד-גוני ומשעמם. בעזרת שיטות בישול מתאימות, שילובים יצירתיים, שימוש בשומנים בריאים, תבלינים ועשבי תיבול, אנו יכולים להקנות למזונות בריאים ומזינים כמעט כל טעם ומרקם שאנו רוצים.
כתבה: מיכל ירון, NLP Trainer
רוצים ללמוד איך ליישם עקרונות אלה בפועל ולבנות תהליך מובנה ושיטתי לשינוי מערכת היחסים עם האוכל והמשקל? קורס אימון להרזיה בגישת "לרזות דרך הראש" הוא בדיוק בשבילכם. לפרטים לחצו כאן.