קונפליקט במערכת יחסים? תגידו תודה!

מה מעוררת בכם המילה קונפליקט?
לרוב האנשים יש אסוציאציות שליליות הקשורות לקונפליקטים. ישנם אנשים שמוכנים לוותר על מה שחשוב להם רק כדי להימנע ממצבים אלה.
לחלק מאיתנו יש הנחת יסוד לא מודעת שבמערכת יחסים טובה אין קונפליקטים, אך האם באמת כך הדבר? האם היעדר קונפליקטים מצביע על יחסים בריאים ולהפך?
כולנו מכירים את המצבים בהם אנחנו חלוקים ביננו לבין עצמנו, רוצים דבר והיפוכו בעת ובעונה אחת וחווים מאבק פנימי. אם בינינו לבין עצמנו אין לנו הסכמה ואחידות, הרי זה טבעי שנראה, נפרש ונחווה מצבי חיים מגוונים באופן שונה מאנשים אחרים, שבאו מחינוך, ניסיון חיים וערכים שונים.
קונפליקטים הם חלק בלתי נפרד מהחיים ומכל מערכות היחסים – בלתי אפשרי ששני אנשים שונים יראו כל דבר עין בעין. משמעות הדבר היא שמערכת יחסים = קיום קונפליקטים.
במוקדם או במאוחר גם אנשים מאוד דומים יגיעו למצב בו הם חווים את המציאות באופן שונה.
כל זה אומר שדווקא מערכות יחסים ״נטולות״ קונפליקטים דורשות התבוננות עמוקה יותר.
כשאין קונפליקטים על פני השטח הדבר יכול להציע על קונפליקטים סמויים, בהם אחד הצדדים, או שניהם, לא מבטא את צרכיו, רגשותיו ומחשבותיו. למרות שלמראית העין ניראה שיש שלום והרמוניה במערכת היחסים, מחיר השלום הזה הוא מלחמה פנימית, המתנהלת מתחת לפני השטח אצל מי שלא מקבל מענה ראוי לצרכיו. אדם זה צובר רגשות שליליים ותסכולים שיכולים להתבטא באמירות עוקצניות או פעולות "דווקא" לא מודעות.
אסתר הארדינג אמרה: "conflict is the beginning of consciousness".
כשמתעורר קונפליקט במערכת יחסים והוא על השולחן, משמעות הדבר ששני הצדדים מביאים את עצמם באופן אותנטי וסומכים על הצד השני והנכונות שלו להיענות לצרכים החשובים שעולים. זה מאפשר להכיר טוב יותר אחד את השני, להציץ לנפש אחרת ולהבין את החוקים הפנימיים שלה. הקונפליקט הוא למעשה מתנה, כי הוא מאפשר ליצור סנכרון והרמוניה ולהעמיק את הקשר.
מה שחשוב לבניית מערכת יחסים בריאה זה לא להימנע מקונפליקטים אלא ללמוד לנהל אותם.
כדי שנוכל לממש את המתנה הטמונה בקונפליקטים, עלינו:
- לאמץ גישה: ”זה לא אני נגדך ואתה נגדי, אלא שנינו נגד הבעיה”. הגישה הזאת מאפשרת להפסיק להאשים אחד את השני, לכבד את השונות ולאחד כוחות במציאת פתרון הולם עבור כל הצדדים.
- ללמוד לבטא את צרכינו באופן לא מאשים:
- נדבר בלשון ״אני״ ולא ״אתה״, נדבר על עצמנו ונתאר את רגשותינו, מחשבותינו ורצונותנו.למשל, במקום להגיד : "את כמעט תמיד מאחרת – את לא מכבדת אותי" נגיד: "כשאנחנו
קובעים שעה ואת מגיעה באיחור אני מרגיש חסר ערך". - נקפיד על אמירות ספציפיות המתארות את ההתנהגות המפריעה ונימנע מאמירות כלליות,
שליליות ותיוגים. במקום להגיד: "אתה שתלטן" נגיד: "היום במסעדה הזמנת לי מנה בלי
לשאול אותי". - נתאר באופן ספציפי ולא כללי, ובנימה של בקשה ולא דרישה, את מה היינו רוצים שיקרה.
במקום: "כשאתה מסנן אותי לפחות תחזיר טלפון כשתתפנה או תכתוב משהו" נאמר: "זה
מאוד חשוב לי שכשאני מתקשרת אליך ואתה לא זמין לקבל ממך טלפון חוזר או הודעה". - נמנע מפנקסנות, נדבר על מה שעומד על הפרק כרגע ולא נכניס לשיחה את כל האירועים
הדומים שקרו ב-10 שנים אחרונות. - נזכיר לעצמנו שהאחר פועל למען עצמו ולא נגדנו, שהתנהגותו משיגה עבורו משהו שחשוב לו.
אם, במקום להאשים, נבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לסייע לו להשיג זאת בדרך
אחרת.
- נדבר בלשון ״אני״ ולא ״אתה״, נדבר על עצמנו ונתאר את רגשותינו, מחשבותינו ורצונותנו.למשל, במקום להגיד : "את כמעט תמיד מאחרת – את לא מכבדת אותי" נגיד: "כשאנחנו
הסוד של כל מערכת יחסים טובה הוא להוקיר את הדמיון, לכבד את השוני ולתקשר באופן חיובי ופתוח, מתוך תחושת שותפות אמיתית.
כתבה יעל גוסיס, NLP Trainer