סובלים מחרדה? – איך אתם עושים את זה?

האם אי פעם חוויתם התקף של חרדה או ראיתם מישהו אחר בעיצומו של התקף חרדה?
האם אתם חרדים יתר על המידה ואינכם מצליחים להרגיע את עצמכם, למרות מיטב מאמציכם?
האם מישהו קרוב לכם חרד יתר על המידה?…
אנשים הסובלים מחרדה, עושים סילופים מחשבתיים הגורמים להם לחוות את התחושות הפיזיות והרגשיות המעיקות. מנקודת מבט של NLP, מדובר בסילופים מנטאליים שאנשים עושים בדמיונם.

להלן מספר מאפיינים של האסטרטגיה שדרכה אנשים יוצרים חרדה:

  1. מיקוד בעתיד – אנשים חרדים יוצרים בדמיונם, באופן לא מודע, תרחיש עתידי שלילי. הם מתמקדים בתרחיש זה, וכל האנרגיה שלהם זורמת ומתועלת לתסריט שיצרו בדמיונם. הם חווים את המצב הדמיוני העתידי כמציאות של ממש. הם כל כך ממוקדים ב"אסון" העתידי, שאינם מצליחים להתחבר לתחושת נוכחות בהווה או לזיכרונות עבר. הדבר מונע מהם גישה לזיכרונות מעצימים, ולכן אין להם גישה למשאבים המצויים ברשותם.
  2. ראיה סלקטיבית – האדם החרד ממקד את תשומת לבו בסכנות פוטנציאליות במקום בהצלחות פוטנציאליות. אנשים חרדתיים משתמשים בראיה ממוקדת (שגורמת להשמטת דברים רלוונטיים שעשויים למתן את תחושת הסכנה), לדוגמה: אדם עם חרדת קהל עלול דמיין לנגד עיניו אדם עויין אחד נועץ בו מבטים, ולהיות עיוור לחלוטין לפרצופים מחייכים ואוהדים. אדם עם תחושת לחץ בחזה עלול להתמקד רק בתחושה זו, ולהתעלם מכך שיתר חלקי גופו בסדר.
  3. סילופים – האדם החרד מעצים את מאפייני הסכנה. הוא רואה בדמיונו את תמונת הסכנה כגדולה מאוד וקרובה מאוד, כך שהאיום נחווה כגדול יותר מיכולתו להתמודד. במקביל הוא מצמצם מאפיינים של זיכרונות מעצימים והצלחות. לדוגמה, אדם עם פחד קהל, עלול לראות חדר גדול עם עיניים ענקיות רבות הנעוצות בו, בעוד הוא עצמו מכווץ וקטן.
    הסילופים הללו מעוותים את הפרופורציות ההגיוניות ומעצימים את תחושת הסכנה.
  4. העצמת והכללת הסכנה (כתוצאה מ-3) – במקום להעריך את הסכנה לפי מדרג שלוקח בחשבון את רמת האיום, האדם החרד נוטה להעריך כל סכנה פוטנציאלית כסכנה טוטאלית. במצב כזה הוא מבטא מערכת של אמונות לגבי "מה חייב לקרות" בסיטואציה כזו ("אני חייב לצאת מכאן מייד", "אני חייב לקחת את התרופה שלי"…).
    האדם החרד עלול לבטא גם אמונות ביחס למה שאנשים אחרים חושבים על התגובות שלו או עליו. המחשבות המתלוות לכך הן שאם יעשה משהו מביך בפומבי, הדבר יגרום להשלכות פיזיות על חייו כל יום במהלך כל השנים הבאות.
  5. תחושת חוסר שליטה – האדם החרד אינו מודע לתהליך הפנימי שיוצר את החרדה. התחושה היא שהחרדה פשוט "קורית לי" או "תוקפת אותי" או נגרמת ע"י הסביבה, ואין לי כל שליטה עליה. תחושת חוסר השליטה מאיימת ומשתקת וגורמת להרגשה של חוסר אונים.
  6. עוררות פיזיולוגית – במצב של חרדה מתקיימים שינויים פיזיולוגיים המתבטאים במיוחד בנשימה ובמתח השרירים. הנשימות מואצות ונעשות שטחיות ומהירות יותר, ושרירי הגוף מתכווצים. האדם החרד נושם יותר פנימה מאשר החוצה, הוא מאוד תזזיתי וממעט לישון, מכיוון שהא במצב של דריכות מתמדת.
    כל אלו יוצרים את התוצאה הלא נעימה של תחושת החרדה, ועל מנת להקל על האדם החרד יש לטפל בסילופים ובסימפטומים המתוארים לעיל.

אסטרטגיות התמודדות עם חרדה:

  1. יצירת עתיד חיובי המתבסס על הצלחות עבר – צרו בדמיונכם תמונה מיטבית של העתיד. כתבו תסריט של הדברים החיוביים שאתם רוצים שיקרו. כתבו תיאור מפורט מאוד, עם ניסוח חיובי בזמן הווה, כאילו זה מתרחש כבר עכשיו. כך תאמנו את המוח שלכם להתמקד בדברים החיוביים במקום בסכנות.
    בנוסף, על מנת להתחבר לתחושת מסוגלות להגשמת העתיד הזה, שאבו כוח מהצלחות העבר.
    כוונו את תשומת לבכם אל העבר, כשאתם מתמקדים באיתור של הצלחות שיצרתם לאורך כל שנות חייכם. רשמו של כל הצלחה שזיהיתם (קטנה כגדולה), ובחנו אילו כוחות ויכולות, שכבר הוכיחו את עצמם, עומדים לרשותכם.
  2. ראיה פריפראלית – התאמנו בראיה מרחבית (זה סוג הראיה שאנו משתמשים בה בעת נהיגה), שבהבדל מראיה ממוקדת, מאפשרת לנו לקלוט דברים שנמצאים גם בפריפריה ולא רק בשדה הראיה הממוקד במה שמולנו. ראיה מסוג כזה מעבירה את תשומת הלב מבפנים החוצה, וכך נמנעת ההצפה של הגירויים הפנימיים המפחידים. בנוסף, היא מרחיבה את המודעות שלנו למה שקורה סביבנו, מפעילה את מערכת העצבים הפארא-סימפתטית שמשחררת הורמוני רוגע, ומשתיקה את הדיבור הפנימי ואת המחשבות המטרידות.
  3. שינוי הפרופורציות – הקטינו בדמיונכם את תמונת הסכנה והרחיקו אותה ממכם. שימו לב לתחושת ההקלה שהשינוי הזה מביא איתו. לחלופין, העצימו בדמיונכם את התמונות החיוביות של העתיד הרצוי, דמיינו אותן קרובות, צבעוניות וגדולות ושימו לב איך זה משפיע על הרגשתכם.
  4. דרוג עוצמת הסכנה – פרקו את הדברים שאתם חוששים מהם למרכיבים שלהם, במקום לראות את הסכנה כמשהו טוטאלי. עשו הבחנה בין מרכיבים שבשליטתכם לבין מרכיבים שאינם בשליטתכם, ושימו את הפוקוס על הדברים שאתם יכולים להשפיע עליהם. מעבר לכך, התמקדו בטווח המיידי והקרוב בלבד, ואמצו את האמונה שתוכלו להתמודד עם כל מה שיגיע.
  5. החזרת תחושת השליטה – החרדה לא קורית לכם, אתם יוצרים אותה באופן לא מודע, באמצעות הסילופים שאתם עושים בדמיונכם. התחקו אחר הטריגרים שמעוררים את תחושת החרדה, ושימו לב לחוויה הפנימית שלכם. דמיינו שיש לכם ביד שלט שבאמצעותו אתם יכולים לעשות את השינויים בסילופים שיצרתם ולהכניס את הדברים לפרופורציות.
  6. רגיעה והרפיה – הרפיה נשימתית והרפיה שרירית מתאימות מאוד למצבי חרדה. למדו להסדיר את נשימותיכם ולהרפות את שרירי הגוף, והקפידו להתאמן בטכניקות הללו מידי יום ביומו.

לסיכום: החרדה היא פרי דמיוננו, וכשאנו מאפשרים לדמיון הפרוע לשלוט בנו, אנו מוצאים את עצמנו נתונים לחסדיו. ברגע שאנו לוקחים שליטה מודעת על המוח שלנו, מזהים את ה"באגים", ובהתאם לכך מתכנתים אותו מחדש כרצוננו – יש לנו את הכלים לנהל את החרדה או כל רגש שלילי אחר.



צאו לדרך חדשה עם הכלים והמוצרים שבחנות שלנו!
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support
Call Now Buttonצרו קשר