4 אסטרטגיות מוטיבציה שכדאי לך להימנע מהן

מה קורה כשעליכם לבצע משימה מסוימת, אך אתם מרגישים שאין לכם חשק להתחיל אותה?

כמה פעמים אתם דוחים ביצוע של משימות לרגע האחרון, ואז נלחצים?

דחיינות או "בעיית מוטיבציה", משמעותה היא שאינכם מצליחים לגרום לעצמכם, לעשות דברים הכרחיים או רצויים בעיניכם.

יתכן שהסיבה לבעיית המוטיבציה שלכם היא די פשוטה:

אתם משתמשים באסטרטגיית מוטיבציה לא אפקטיבית!

איך תדעו את זה?

בחנו האם אתם משתמשים באחת מארבע אסטרטגיות המוטיבציה השליליות, המוצגות כאן, וגלו מהם הפתרונות שיעזרו לכם להתגבר על אתגרי המוטיבציה.

1. מוטיבציית "התרחיש השלילי"

אנשים אלו מניעים את עצמם ע"י מחשבות על ה"אסונות" שעתידים להתרחש, אם לא יעשו מה שהם צריכים לעשות.

(אם לא אגיע בזמן – אני אפוטר מהעבודה, אם לא אהיה נחמד ומרצה – אנשים ישנאו אותי, אם לא אטפל במכונית – אתקע עם האוטו… ).

אם אתם מניעים את עצמכם אך ורק באמצעות מחשבה על הדברים שמהם אתם רוצים להימנע, אתם עלולים לחוות לחץ ורגשות שליליים גם כאשר אתם כבר מבצעים את הדברים. מוטיבציה שלילית עלולה גם להפוך ל"נבואה המגשימה את עצמה".

כלומר, כשאתם מתמקדים בדבר שממנו אתם רוצים להימנע, באופן לא מודע אתם נעים לקראתו ומביאים על עצמכם את מה שחששתם.

בנוסף, כשאתם מגיבים רק לדברים השליליים, לא מתאפשר לכם להעריך את הדברים החיוביים שאתם רוצים בחיים.

פיתרון

הוסיפו לדיבור הפנימי שלכם גם מוטיבציה חיובית, והרגילו את עצמכם לחשוב גם על הדברים שאתם רוצים (במקום על מה שאינכם רוצים), ועל כל הדברים החיוביים שתחוו כאשר המשימה תושלם.

2. מוטיבציית ה"נזיפה"

אנשים שמניעים את עצמם ע"י דיבור עצמי שלילי, ונותנים לעצמם פקודות בטון קול קשוח ולא נעים.

בדרך כלל קולות אלו מזוהים עם קולות ההורים או דמויות סמכות אחרות מהעבר. בנוסף לאינטונציה הנוזפת, הם בד"כ משתמשים במילים "צריך", "חייב", "מוכרח" וכד'. הבעיה עם זה היא שהפקודות "ההוריות הגוערות" מעוררות בתוככם את "הילד המרדן" ואז אתם מגיבים בחוסר רצון לבצע את המטלה.

אם אתם בעלי מוטיבציה כזו אתם עלולים למצוא את עצמכם מתמרדים כנגד הצורך לבצע את המשימה, וכך יכולה להיגרם דחיינות אין סופית.

פיתרון

שנו את נוסח הפקודות לניסוח מזמין, ואת האינטונציה של הקול הנוזף – לקול שהטון שלו נעים ומפתה.

שנו גם את ה"חייב/צריך/מוכרח" ל"רוצה/בוחר/אפשר" או "יהיה נחמד ל…". זה ישפיע מאוד לטובה על המוטיבציה שלכם.

3. מוטיבציית "הדרך הקשה":

אנשים שמדמיינים את הדרך של ביצוע המשימה (איך יהיה בשבילם התהליך של ביצוע של המטלה), במקום לדמיין את המשימה לאחר שכבר הושלמה.

הם יכולים להניע את עצמם בקלות לעשות פעילות נעימה, אך לא מטלה מאתגרת.

אם אתם כאלה, יהיה קשה לכם מאוד לחוש מוטיבציה לעשות משהו שאינו מהנה במהותו, וחוסר המוטיבציה הזה יהפוך למכשול רציני להצלחה ולאפקטיביות שלכם.

פיתרון

דמיינו את המשימה לאחר שהושלמה במקום להתמקד בתהליך ביצוע המשימה.

ענו לעצמכם על השאלה "למה חשוב לכם להשלים את המשימה?". אם אינכם מייחסים שום ערך להשלמת המשימה, קרוב לוודאי שלא יהיה שווה לכם להתאמץ עליה.

אך במידה ואתם מוצאים ערך בהשלמת המשימה, דמיינו וויזואלית את הערך הזה כדי לחזק את המוטיבציה שלכם.

לדוגמה: אם ברצונכם לרזות ואתם מתמקדים בקשיים שיש לכם להתמיד בשמירה על תזונה נכונה ופעילות גופנית, תגלו רתיעה מהתהליך שאותו אתם תופשים כקשה.

שאלו את עצמכם: "מה כל כך חשוב לי בלהיות רזה?".

אם התשובה היא משהו כמו: "קלילות ובריאות", דמיינו את עצמכם לאחר שהגעתם לתוצאה הרצויה, כשאתם קלילים ובריאים ומתמידים בתהליך.

4. מוטיבציית ההצפה

אנשים שמדמיינים את המשימה כמכלול אחד גדול ואימתני, ככמות בלתי מובחנת של עבודה, ואז באופן טבעי הם חשים מוצפים.

כשאתם רואים את משימת ניקיון הבית כעבודה חד פעמית ענקית, כשאתם רואים את כמות החומר שעליכם ללמוד לבחינה כמסה גדולה אחת, או כשאתם חושבים על כתיבת ספר כעל משימה אחת שיש להשיגה עכשיו, נוצרת אתלכם תחושת הצפה והדבר עלול להראות בלתי אפשרי.

כאשר אתם מרגישים מוצפים מגודל המשימה, קרוב לוודאי שתחושו שאינכם מסוגלים אפילו להתחיל אותה, ובאופן טבעי תגלו נטייה לדחות אותה.

פיתרון

הרחיקו מאוד את תמונת המשימה והקטינו אותה בדמיונכם.

דמיון זה הופך את מימדי המשימה לקטנים. בנוסף, חלקו את המשימה למרכיבים קטנים יותר. תחילה דמיינו את המשימה כפי שהיא נראית לאחר שהושלמה בכללותה, ואז חשבו על רצף של צעדים קטנים שיוביל להשלמת המשימה.

דמיינו את השלמת כל אחד מהצעדים, כך שתהיה לכם מוטיבציה לעשות כל צעד בעיתו.

במקום שתהיה לכם משימה אחת ענקית ומציפה, תתקבל סדרה של משימות קטנות שכל אחת מהן נראית אפשרית.

אם יש צעד שעדיין נראה גדול, חלקו אותו לתת חלקים קטנים יותר.