השפעת ההורות על הילדות והבגרות
זיכרון מכיתה א', המורה נוהגת באופן מפלה בין התלמידים, אני חווה זאת באופן קשה ומרגישה מושפלת.
זיכרון נוסף, אני בת שמונה, בטיול כיתתי, אני אומרת משהו, אחד מבני כתתי מגיב בסרקזם, מיד צף הזיכרון מכתה א' ואני מתכנסת שוב לתוך עצמי.
כמה מעט צריך על מנת לפגוע בנפשו של ילד וכמה הרבה עבודה דרושה כדי לתקן את הנפש.
שנים רבות לאחר מכן נשאתי איתי את השפעת שני זיכרונות אלה שפגעו קשות בדימוי העצמי שלי והשאירו שריטה בליבי.
יש אירועים ששורטים קלות, אחרי זמן קצר הסימן עובר ולא זוכרים שהאירוע התרחש, יש שריטות שהן עמוקות יותר, שלוקח להן זמן להחלים ומותירות סימן ועדות לאותו אירוע, ויש כאלה שפוערים פצע של ממש, כזה שדרושות לו הרבה שנים כדי להחלים.
אירועים שכמבוגרים נראים לנו שוליים ומינוריים נחווים פעמים רבות בעיני ילדים כמאוד משמעותיים. כאשר לילד אין משאבים כדי להתמודד עם אותם אירועים החוויה היא קשה ויכולה להשפיע שנים לאחר מכן על תחומים נרחבים בחייו כבוגר.
כהורים אנו מזדעקים בכל פעם שאנו חוששים כי לילד שלנו נגרם עוול כלשהו, אנו שואפים למנוע מילדינו מלהפגע, למרות זאת, מעצם היותם בני אנוש המקיימים מערכות יחסים חברתיות עם הסביבה, הם עתידים להפגע בדרך זו או אחרת ואנו כהורים לא נוכל למנוע זאת. לכן, מן הראוי שניתן לילדינו כלים להתמודד עם אתגרי החיים.
ילד בעל דימוי עצמי גבוה, שיודע לתקשר בצורה אפקטיבית עם הסביבה הקרובה והרחוקה וכן עם הסביבה הפנימית שלו, הוא ילד שידע להתגבר על משברים קטנים וגדולים.
מה שנמצא במרחב השליטה שלנו כהורים היא היכולת להיות ערניים לשינויים רגשיים או התנהגותיים אצל ילדינו. כשאנו מבחינים בשינוי כזה עלינו לתקשר זאת מול הילד, לאפשר לו להבין שרואים אותו ואת מצוקתו.
להורים תפקיד מכריע על עיצוב דפוסי התקשורת וההתמודדות של ילדיהם. ילדים צופים בהוריהם ולומדים מהם, לכן, ילד אשר הוריו מקנים לו מיומנויות רגשיות, יגדל להיות אדם בעל יכולת לעבד את רגשותיו ולהביע אותן.
על מנת שילד ישתף את הוריו במה שעובר עליו, על ההורים לשמש כמודל עבורו לשיח פתוח. ככל שההורים ירבו לשתף את ילדיהם ביומיום שלהם, הילדים ירגישו בנוח לשתף אותם, ככל שההורים ינהגו בהכלה ובהבנה כלפיהם, יהוו אוזן קשבת עבורם וימנעו משיפוטיות כך הילדים ירגישו בנוח להיות פתוחים ואותנטיים מולם.
כאשר ההורים דומיננטיים בחייו הרגשיים של הילד הם יכולים ללמד אותו כיצד לשלוט ברגשותיו, ברגע שהילד לומד כיצד לשלוט בכך, הוא ידע להסתגל למצבים שונים ביתר קלות וכן ידע לצאת ממלכודות רגשיות בצורה מיטבית.
נמצא כי ליחסים אכפתיים ופתוחים עם הילד יש השפעה לטווח ארוך על הדימוי העצמי ויכולתו להתמודד ואף על בריאותו הפיזית שנים רבות לאחר מכן (לינדה ראסק, גארי שוורץ).
מחקרים מוכיחים כי להורים המספקים לילדיהם סביבה מטפחת ותומכת לצד גבולות ברורים, מאפשרים להם עצמאות לצד אחריות, מעודדים את יכולותיהם ומשבחים אותם, הסיכוי הטוב ביותר לגדל ילדים עם בטחון עצמי, עצמאות, כושר הסתגלות ואמפתיה.
אז מה כדאי לעשות?
- עודדו את ילדיכם לדבר על רגשותיהם ועל אירועים שקרו להם. פנו לכך זמן, המנעו מהסחות דעת כגון עיסוק בסלולרי, כאשר אתם משוחחים אתם. די בכך שמדי פעם תעיפו מבט קצר לעבר הטלפון כדי להעביר מסר לילד שאתם לא לגמרי קשובים אליו.
- שאלו אותם שאלות פתוחות ותזמינו אותם להתבונן בסיטואציות שהם מעלים מנקודות מבט שונות.
אפשרו להם לזהות את הרגש המדויק שהם חווים, לתת לו שם ולהבין באיזה רגש הם רוצים להחליפו. שינוי מיקוד תשומת הלב ישנה את התחושה באופן מיידי. - למדו אותם אסטרטגיות התמודדות עם רגשות שליליים ומתח כגון תרגול נשימות או יוגה.
- חברו אותם לכוחות ולמשאבים שלהם, לצורך כך הזכירו להם את הצלחות העבר שלהם.
- למדו אותם כיצד להשתמש בדמיון כדי ליצור לעצמם דימוי של עצמם לאחר שהתגברו על הבעיה שלהם.
- אפשרו לילדיכם לתת ביטוי לרגשות באמצעים יצירתיים כמו ציור, כתיבה או משחק תפקידים שאתם שותפים לו.
ככל שהילד יהיה בעל דימוי עצמי חיובי, ידע להתחבר למשאבים שלו ולהצלחותיו, ידע לתת ביטוי לרגשותיו ויוכל לעבד ארועים שקורים לו , כך יוכל להתמודד בהצלחה עם אתגרי החיים כשאנו ההורים משמשים להם כמודל לכך ונמצאים שם כדי לסייע ולתמוך.
כתבה אורית פרי, NLP Trainer
