לדבר עם עצמך – תופעה מוזרה או טבעית לגמרי?

כמה פעמים יוצא לכם להתעורר לצלילי הנודניק של השעון המעורר ולמלמל לעצמכם "שוב אני מאחר.ת לעבודה", להסתכל במראה ולהגיד "אני חייב.ת להסתפר" או שמישהו חותך אתכם בכביש ואתם צועקים לעצמכם באוטו "איזה #$%@%, אי אפשר קצת להתחשב?". אנשים שנתפסים בזמן שהם מדברים עם עצמם לרוב מרגישים מובכים, ויש כאלה שחושבים שהתנהגות זו מעידה על חוסר יציבות נפשית. עם זאת, עשרות שנים של מחקרים פסיכולוגיים מעידים על כך שלדבר עם עצמנו זה דבר טבעי ונורמלי לגמרי. רובנו, אם לא כולנו, משתמשים בדיבור הפנימי שלנו כל יום. אבל האם חשבתם פעם למה אנו עושים זאת? ואולי שאלתם את עצמכם מהי השפעתו של הדיבור הפנימי עלינו?

דיבור פנימי הוא אותה ה"קריינות" שיש בראשנו, ויש להבדיל בינה לבין דמיון ראייתי, שמיעתי או חישתי. דיבור מסוג זה מהווה חוויה שונה מהיזכרות בעובדות, בשמות ובמספרים.
ניתן לומר שדיבור פנימי מהווה את כל המחשבות המדוברות המכוונות לעצמנו. כל אותן השיחות הפנימיות שאנו מנהלים בתוך עצמנו, הכוללות תהיות, מחשבות ומסקנות, כמו להגיד בראשנו "אני צריך לעבוד על דיוק בזמנים", "האוכל הזה לא טעים לי", "מה היא חשבה לעצמה שהיא אמרה לי את זה עכשיו?". הדיבור הפנימי עוזר לנו לתת משמעות לאירועים שאנו חווים באמצעות מילים.

דיבור פנימי בקרב מבוגרים הוא שקט בדרך כלל, אך גם לדבר לעצמנו בקול רם נחשב חלק מהדיבור הפנימי שלנו.
החוויות הראשונות של דיבור פנימי בחיינו מתרחשות לרוב בקול רם, שכן ילדים נוהגים לדבר עם עצמם דיבור חיצוני בעודם משחקים.
בשנות ה-30 של המאה הקודמת, הפסיכולוג לב ויגוטסקי שיער שהדיבור הזה מהווה חלק חשוב בהתפתחותנו. על ידי חזרה על מילים ושיחות שניהלו עם מבוגרים, ילדים מתאמנים על ניהול ההתנהגות והרגשות שלהם. כשאנו מתבגרים, הדיבור החיצוני הזה עובר הפנמה ומתנהל באופן פרטי בתוך ראשנו.

דיבור פנימי חשוב כי הוא יכול לעזור לנו לתכנן ולהתמודד עם סיטואציות מאתגרות, וגם לתת לנו מוטיבציה במהלך היום.
מכיוון שדיבור פנימי הוא תהליך לא מודע וספונטני, מאתגר מאוד למדע לחקור אותו, וישנן שאלות רבות סביב הנושא שטרם קיבלו מענה, כמו – למה יש אנשים עם דיבור פנימי יותר דומיננטי מאחרים, ואילו איזורים במוח פועלים בזמן דיבור פנימי? האם הם שונים מאלה הפועלים בזמן שיחה רגילה?
עם זאת, מדענים יודעים להגיד בוודאות שלדברים שאנו אומרים לעצמנו יש השפעה משמעותית על הגישה שלנו לחיים ועל ביצועינו. שימוש בדיבור פנימי שמדריך אותנו או שמעורר מוטיבציה, הוכח כבעל יכולת לחדד את המיקוד שלנו, להעלות את ההערכה העצמית שלנו ולעזור לנו להתמודד עם משימות היומיום.

למשל, מחקר שבוצע על סטודנטים המשחקים טניס מצא שהכנסת דיבור פנימי לשגרת האימונים שלהם עזר להגביר את הדיוק והריכוז שלכם. בדיוק באותו אופן בו שיחה עם חבר.ה יכולה לעזור להוריד את רמות הלחץ שאנו חווים, גם שיחה ישירה עם עצמנו יכולה לעזור בוויסות רגשותנו.
חשוב להבדיל בין דיבור פנימי בגוף ראשון לבין דיבור פנימי בגוף שני, כמו ההבדל בין להגיד "אני הולך להצליח בראיון העבודה הזה" לבין לומר "אור, אתה הולך להיות מצוין בראיון היום!". מחקר אחד מצא שדיבור פנימי בגוף שני יעיל מאוד בהתמודדות עם משימות המעוררות בנו חרדה ולחץ, כמו לדבר מול קהל או להכיר אנשים חדשים.

בעוד שדיבור פנימי חיובי יכול לעזור לנו, דיבור פנימי שלילי יכול להזיק לנו. רובנו ביקורתיים כלפי עצמנו לעתים, אך כשביקורת זו מגיעה לעתים תכופות מדי או נאמרת באופן חריף מדי, הדבר "מרעיל" אותנו ומפריע לנו לתפקד. רמות גבוהות של דיבור פנימי שלילי יכולות להיות סימן מקדים לחרדה בקרב ילדים ומבוגרים. אנשים שבאופן עקבי מאשימים את עצמם לגבי דברים שקרו וחושבים יותר מדי על הסיטואציות האלה, עשויים לחוות רגשות מדכאים בצורה עוצמתית יותר.

היום, עולם הטיפול מציע גישות שונות כמו NLP ו-CBT, העוזרות להתמודד עם דיבור פנימי שלילי המשפיע עלינו לרעה, דרך עבודה עם הלא מודע ו/או המודע, באופן המאפשר לנו לזהות את המחשבות האלה, להכחידן ולהחליפן במחשבות ניטרליות או אמפתיות יותר.
אז בפעם הבאה שאתם מדברים עם עצמכם, אתם מוזמנים לשים לב למילים בהן אתם משתמשים ולטון בו הדברים נאמרים, ולזכור להיות רכים עם עצמכם. אולי תופתעו לשים לב עד כמה שינוי הדיבור הפנימי שלכם לאדיב יותר יכול לשפר פלאים את מצב הרוח שלכם, באופן מיידי ומתמשך!

נכתב ע"י אור לוי, NLP Trainer
בהתבסס על "Is it normal to talk to yourself?" מאת TED-Ed.