למה איננו עומדים ביעדים שהצבנו לשנה החדשה?

השנה האזרחית החדשה התחילה, והרבה אנשים מנצלים את התקופה כדי להציב לעצמם תוצאות ויעדים חדשים. עם זאת, נמצא שרק 8% מכל האנשים המציבים לעצמם יעדים בתחילת השנה, ידבקו בהם עד סופה.

מהסיבה הזו ניתן לראות חדרי כושר מתמלאים עד אפס מקום בינואר, אך מתרוקנים די מהר עד מרץ. למה זה קורה ואיך אפשר למנוע את זה? הנה ארבעה טיפים.

תכננו בגדול, התחילו בקטן

טעות נפוצה היא לחשוב שאם ברצוננו לחולל שינוי גדול בחיינו, נצטרך להשקיע מאמץ רב מהרגע הראשון.

נניח שהצבנו לעצמנו את היעד לרוץ מרתון עד סוף השנה.

אולי נתכנן לרוץ 10 ק"מ שלוש פעמים בשבוע, מאמץ שנראה לנו פרופורציונלי לתוצאה הרצויה.

בהתחלה, נרגיש מוטיבציה רבה לבצע את המשימה שעל הפרק, אך בשלב מסוים, המוטיבציה עשויה לרדת ואיתה ההתמדה שלנו, כך שבסופו של דבר נחזור לסורנו.

זאת מפני שיעדים ארוכי טווח, הם בעצמם ריצת מרתון ולא ספרינט! כל מי שרץ מרחקים ארוכים יודע שזו טעות להשקיע את כל האנרגיה שלנו כבר בהתחלה!

בספרו "הרגלים אטומיים", ג'יימס קליר מסביר שאם נשתפר כל יום באחוז אחד בלבד, הדבר ידרוש מאמץ מינימלי, אך לאורך זמן, השיפור יצטבר כמו "ריבית דריבית".

ג'יימס מציע את "חוק שתי הדקות" – בחרו משהו שאתם יכולים לבצע בשתי דקות בלבד.

רוצים ללמוד נושא חדש? התחילו ב-2 דקות ביום. הרי אף אחד לא יכול לומר שאין לו זמן ללמוד משהו 2 דקות ביום… ברגע שההרגל נטמע בנו, ניתן להרחיב אותו בהדרגה, כך שלאורך זמן, נשיג את התוצאה הרצויה מבלי לחוש שהשקענו מאמץ רב.

היו ספציפיים

הבעיה השניה עם החלטות חדשות הן שפעמים רבות הן מעורפלות מדי.

יעדים נפוצים שאנשים מציבים הם "לרדת במשקל", להתאמן יותר" ו"לאכול יותר טוב". יעדים אלה אינם ספציפיים – חלקם מתארים תהליך, לא תוצאה, או תוצאה שעומדת ביחס לפעילות שאנו עושים היום (כשמשתמשים במילים "יותר" או "פחות"), ואינה מוגדרת באופן עצמאי. לא ברור מהו היעד ומהי ההוכחה לכך שאכן השגנו אותו במציאות.

לכן, בבואכם להגדיר תוצאות לשנה החדשה, ודאו שהתוצאה מוחשית ומדידה.

החליפו את "לרדת במשקל" ב"לשקול X ק"ג/ללבוש מכנסיים וחולצה במידה…", את "להתאמן יותר" ב"להתאמן X פעמים בשבוע, במשך Y דקות", ואת "לאכול יותר טוב" בתיאור המבהיר איזה סוג אוכל אתם מתכוונים לצרוך ובאיזה אופן אתם הולכים לעשות זאת.

כך, תוכלו לעקוב אחר הישגיכם, כי הרי הגדרתם אותם עוד לפני שיצאתם לדרך וברור לכם לאן אתם מנווטים. כפי ש-Waze לא יוכל לעזור לנו להגיע ליעד אם לא נקליד כתובת מדויקת, כך גם אנחנו לא נוכל להגיע לתוצאה שלא הוגדרה היטב…

כתבו את היעדים הרצויים!

מחקרים מראים כי כתיבת התוצאה הרצויה מגדילה את סיכויי השגתה ב-40%! שיפור משמעותי עבור פעולה פשוטה למדי. בעת כתיבת התוצאה הרצויה, הקפידו להשתמש בשפה חיובית, היו מפורטים וספציפיים, רשמו תיאור חושי בזמן הווה – מה תראו, תשמעו, תרגישו ותחשבו כשתשיגו את המטרה, וקבעו מדד להצלחה ("אני אדע" אינו מדד – וודאו כי ישנה הוכחה שניתן למדוד/לקלוט בחושים!).

עצבו את הסביבה שלכם בהתאם

אנשים רבים נוטים לחשוב שהשגת התוצאות שלהם לאותה השנה תלויה בכוח רצון ובמוטיבציה גדולים יותר, או ביכולת שלהם לעמוד בפיתויים בצורה טובה יותר.

העניין הוא, שכוח רצון הוא משאב מתכלה. לאורך יום או תקופה, כוח הרצון שלנו יכול לפחות עד למצב בו אנחנו מוצאים את עצמנו "נופלים" חזרה להרגלים הישנים. אם כך, הסתמכות על כוח רצון בלבד אינה אסטרטגיה אפקטיבית מספיק.

מחקרים מראים שאנשים בעלי שליטה עצמית גבוהה יותר, למעשה נדרשים להפעיל אותה פחות מאנשים אחרים. כלומר, הם משקיעים פחות מאמץ בכל הקשור לשליטה על התנהגותם.

כיצד? אותם אנשים מעצבים את סביבתם באופן שמפחית את הצורך להשתמש בכוח הרצון שלהם.

למשל – אם במטבח שלכם הירקות מאוחסנים במקרר או במגירה ייעודית, הנסתרים מן העין, לעומת קופסת עוגיות או חטיפים שנמצאת ישירות על השיש, ממש בשדה הראיה המיידי, ורק מצריכה הושטה של היד, הדרך לאכילה פחות אפקטיבית סלולה היטב.

אפליקציות של מדיה חברתית, הנמצאות במסך הבית הראשי בטלפון שלכם, מושכות אתכם להיכנס אליהם ולבזבז זמן רב. תחשבו מה היה קורה אם קיצור הדרך לאותן אפליקציות היה נמצא בדף השני או השלישי במסך הבית שלכם, וכמה זמן היה מתפנה לכם ביום בעקבות זאת…

תכננו את הסביבה שלכם באופן התומך בהשגת התוצאות הרצויות לכם. אולי עוד תופתעו לדעת עד כמה זה קל משחשבתם.

שתהיה לכם שנה אזרחית מוצלחת ומלאה בתוצאות המושגות בקלות ובטבעיות…

כתב: אור לוי, NLP Trainer, מנחה בכיר במכללת מטרות